מהלך ההריון והסקירות

מהי בדיקת השקיפות העורפית ? והאם ניתן כבר לבצע בדיקה ראשונית של העובר ?

בדיקת השקיפות העורפית היא למעשה חלק מבדיקת "סקר טרימסטר ראשון" שהיא בדיקה שנועדה לחשב את הסיכון הסטטיסטי לקיום של תסמונת דאון בעובר (Trisomy 21  Down Syndrome). הסקר בנוי משילוב של מספר פרמטרים: גיל הנבדקת, מדידת עובי הנוזל התת עורי באזור העורף של העובר וקיום של עצם האף כפי שנמדדים בבדיקת האולטראסאונד, בשילוב עם תוצאות בדיקת דם למספר סמנים ביוכימיים, אותה יש לבצע מספר ימים לאחר בדיקת האולטראסאונד.

את הבדיקה יש לבצע בטווח שבין 11 ל 13+6 שב', שזה למעשה הזמן בו אורך העובר הוא 45-84 מ"מ. חשוב להבין כי השקיפות העורפית אינה מאבחנת או שוללת קיום של תסמונת דאון בעובר, אלא מאפשרת חישוב סטטיסטי של הסיכון לכך, כלומר האם קיים סיכון גבוהה או נמוך שבנתונים אלו קיימת תסמונת דאון לעובר. יכולת הניבוי של הבדיקה לאיתור תסמונת דאון היא כ- 85-90%, כאשר חשוב להבין שלרוב הנשים שבעקבות הסקר תקבלנה המלצה לביצוע בדיקה פולשנית (סיסי שליה או דיקור מי שפיר) העובר ימצא ללא תסמונת דאון. קיימת כיום בנוסף גם אפשרות שלבצע בדיקה הנקראת NIPT (זהו השם הכולל לטכנולוגיה הזו, וקיימות בשוק מספר חברות שונות המציעות אותה) המאפשרת גם היא לקבל הערכה של הסיכון לתסמונת דאון בעובר (ולמספר תסמונות אחרות) על סמך בדיקת דם אימהית בלבד. בדיקת ה NIPT אינה מחליפה את דיקור מי השפיר.

בנוסף למדידת השקיפות העורפית, בדיקת אולטראסאונד נרחבת ומעמיקה יותר, בגישה נרתיקית, תאפשר לנו לבצע הערכה ראשונית של העובר, מעבר למדידת השקיפות העורפית, על מנת לשלול חלק לא מבוטל מהמומים העובריים כבר בשלב זה. הערכה זו אינה נחשבת כחלק אינטגרלי מבדיקת השקיפות העורפית השגרתית, אך היא עשויה להביא לאבחון מוקדם של מום משמעותי בעובר. בכל מקרה תוספת זו לבדיקה אינה מחליפה את סקירות המערכות היות וחלק ממבני העובר אינם ניתנים להדמיה מספקת בשבועות אלו.

מהי סקירת מערכות מוקדמת ?

בדיקה זו נועדה, בפעם הראשונה בהריון, להתבונן היטב על העובר מכף רגל ועד ראש.

את הבדיקה אני ממליץ לערוך בשבועות 14-16 והיא מתבצעת בגישה וגינאלית. במהלך הסקירה, נבדוק את המבנה התקין של המערכות האנטומיות השונות של העובר, לדוגמה: מבני הפנים והעיניים, הלב וכלי הדם הנכנסים ויוצאים ממנו, המוח, מערכת העיכול, מערכת השתן ועוד… ולאורך כל הבדיקה אתן הסברים ברורים ובגובה העיניים. בנוסף, נמדוד את העובר ונוודא כי מתפתח כצפוי לגילו, נבדוק את אורך צוואר הרחם ונתעד את מיקום השליה.

יתרונה של הסקירה המוקדמת הוא בכך שניתן כבר בשלבים מוקדמים של ההריון לוודא את תקינותם של רוב מערכות העובר. יש לזכור שבשבועות אלו העובר עדיין קטן, משקלו הממוצע הינו כ 100-120 גרם ולא כל המערכות בגופו התפתחו לחלוטין, ולכן חשוב להמשיך ולוודא את תקינותן בהמשך ההריון (כלומר: סקירה מאוחרת וסקירה בטרימסטר שלישי). במקרים בהם עולה חשד לאי תקינות בסקירה המוקדמת, ניתן לבצע בדיקות נוספות כגון דיקור מי שפיר ובדקות גנטיות, ולחזור על בדיקת האולטראסאונד לאחר מספר שבועות, ועדיין לקבל החלטות לגבי המשך ההריון בשלבים מוקדמים יחסית.

מהי סקירת מערכות מאוחרת? (או, הסקירה השנייה…)

סקירה זו מתבצעת בשבועות 22-24, כאשר העובר כבר גדל ביחס לסקירה המוקדמת (משקלו הממוצע בשבועות אלו הינו 500-530 גר') והיא מתבצעת ברובה בגישה ביטנית. במהלך הבדיקה נסקור שוב את מערכות העובר לרבות, הלב וכלי הדם, מערכת השלד, מערכת השתן ואברי מערכת העיכול. בנוסף, חלק מהבדיקה מוקדש להערכה מכוונת של התפתחות המוח, על מנת לוודא כי ההתפתחות תואמת לשלב זה של ההריון. חשוב מאוד לשלב גם בדיקה בגישה נרתיקית על מנת לקבל זווית הסתכלות נוספת על העובר, ולמדוד את אורך צוואר הרחם. הערכת הצמיחה של העובר גם היא חלק מהבדיקה ויש לה חשיבות רבה היות ובמיעוט מהמקרים בהם מתרחשת האטה בצמיחה התוך רחמית, היא עשויה כבר להתבטא בשלב זה וחשוב לחפש סימנים שונים העשויים להסביר את ההאטה (לדוגמה, דפוס זרימת הדם בכלי הדם השונים).